Why Is Teshuva Forbidden on Rosh Hashana?

Rabbi Moshe Shulman

Shabbat Shuva 5768

For easier printing, you may want to download the Microsoft Word file.

(א) אין תשובה בראש השנה!!

  1. רמב"ם הקדמה להלכות תשובה

    Rambam, Teshuva, introduction

    This text describes one mitzvah; that a sinner should repent from his son before God and confess. This mitzvah and the fundamental principles of faith that follow in relation to it are explained in the coming chapters.

    הלכות תשובה. מצות עשה אחת, והוא שישוב החוטא מחטאו לפני ה' ויתודה. וביאור מצוה זו ועיקרים הנגררים עמה בגללה בפרקים אלו.

  2. רמב"ם הל' תשובה א:א

    Rambam, Teshuva 1:1

    If a person transgresses any of the mitzvoth of the Torah, whether a positive command or a negative command - whether willingly or inadvertently - when he repents, and returns from his sin, he must confess before G_d, blessed be He, as [Numbers 5:6-7] states: 'If a man or a woman commit any of the sins of man...they must confess the sin that they committed.' This refers to a verbal confession. This confession is a positive command.

    כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא שנאמר איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם אשר עשו זה וידוי דברים, וידוי זה מצות עשה

  3. רמב"ם שם ב:ו

    Even though repentance and calling out are desirable at all times, during the ten days between Rosh Hashanah and Yom Kippur, they are even more desirable and will be accepted immediately as [Is. 55:6] states: 'Seek God when He is to be found...

    אע"פ שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכפורים היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד שנאמר דרשו ה' בהמצאו

  4. בית יוסף אורח חיים סימן תקפד

    Rambam Teshuva 2:6

    נוהגין בקצת מקומות לומר בראש השנה אחר התפלה אבינו מלכנו חטאנו לפניך וכתב הכל בו (סי' סד כח ע"ד) שהטעם משום דגרסינן בפרק ג' דתעניות (כה:) שפעם אחת גזרו תעניות ולא נענו וירד רבי עקיבא לפני התיבה ואמר אבינו מלכנו חטאנו לפניך ומיד נענה וכשראו הדור שנענה באותה תפלה הוסיפו עליו דברי בקשות ותחנונים וקבעום לעשרת ימי תשובה עכ"ל: ונראה לי דשאר בקשות שאומרים באבינו מלכנו אומרים בראש השנה אבל חטאנו לפניך וכן כיוצא בו דבר שיש בו הודאת חטא אין אומרים מהטעם שאין אומרים וידוי בראש השנה:

  5. מגן אברהם אורח חיים סימן תקפד ס"ק ב

    כ' הרב"י בשם כל בו שלא לומר א"מ חטאנו לפניך שא"א וידוי בר"ה וכ"כ הזוהר אבל לומר פסוקים שיש בהן הזכרת חטא אין קפידא כיון שאינו דרך וידוי (כ"ה סי' רל"ח) ובשל"ה כ' דשלא בשעת התפל' או כשמפרש חטאיו שרי ולכן נכון להתודות בשע' התקיעות בלחש בין סדר לסדר ובפי' המחזור ראיתי שמפרש א"מ חטאנו לפניך כלומר אבותינו חטאו שעבדו ע"א ואנו אין לנו מלך אלא אתה לכן עשה עמנו למען שמך ע"כ ובזה נתיישב מנהגינו שאומרים אותו בר"ה

  6. קיצור שולחן ערוך סימן קכט סעיף יא

    בראש השנה כשאומר אבינו מלכנו חטאנו לפניך אין להכות באגרוף על החזה כמו בחול וביום הכפורים כי אין אומרים וידוי בראש השנה שהוא יום טוב. אלא יכוין הפירוש אבינו מלכנו חטאנו לפניך כלומר אבותינו חטאו לפניך שעברו עבודה זרה אבל אנחנו אין לנו מלך אלא אתה לכן אבינו מלכנו עשה עמנו למען שמך.

  7. ברכת קדושת היום—שחרית
    יום הכיפורים ראש השנה יום טוב שבת
    א_להינו וא_להי אבותינו מחל לעונותינו ביום (לשבת: השבת הזה וביום) הכפורים הזה. מחה והעבר פשעינו וחטאתינו מנגד עיניך. כאמור אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכר: ונאמר מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך שובה אלי כי גאלתיך: ונאמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם, מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו: (לשבת: א_להינו וא_להי אבותינו רצה במנוחתנו): א_להינו וא_להי אבותינו, מלוך על כל העולם כלו בכבודך, והנשא על כל הארץ ביקרך, והופע בהדר גאון עזך על כל יושבי תבל ארצך, וידע כל פעול, כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור, כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו: ה' א_להי ישראל מלך, ומלכותו בכל משלה: (לשבת: א_להינו וא_להי אבותינו רצה במנוחתנו): והשיאנו ה' א_להינו את ברכת מועדיך. לחיים ולשלום. לשמחה ולששון. כאשר רצית ואמרת לברכנו: (לשבת: א_להינו וא_להי אבותינו רצה במנוחתנו): א_להינו וא_להי אבותינו רצה במנוחתנו
    קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך. שבענו מטובך ושמחנו בישועתך. (לשבת: והנחילנו ה' א_להינו באהבה וברצון שבת קדשך וינוחו בו כל ישראל מקדשי שמך) קדשנו במצותיך, ותן חלקנו בתורתך, שבענו מטובך ושמחנו בישועתך (לשבת: והנחילנו ה' א_להינו באהבה וברצון שבת קדשך, וינוחו בו כל ישראל מקדשי שמך). קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך שבענו מטובך ושמחנו בישועתך. וטהר לבנו לעבדך באמת. והנחילנו ה' א_להינו. (לשבת: באהבה וברצון) בשמחה ובששון. (לשבת שבת ו) מועדי קדשך וישמחו בך ישראל מקדשי שמך: קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך. שבענו מטובך ושמחנו בישועתך וטהר לבנו לעבדך באמת. והנחילנו ה' א_להינו באהבה וברצון שבת קדשך. וינוחו בו ישראל מקדשי שמך:
    וטהר לבנו לעבדך באמת. כי אתה סלחן לישראל ומחלן לשבטי ישרון בכל דור ודור ומבלעדיך אין לנו מלך מוחל וסולח (אלא אתה): ברוך אתה ה' מלך מוחל וסולח לעונותינו ולעונות עמו בית ישראל ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה, מלך על כל הארץ מקדש (לשבת: השבת ו) ישראל ויום הכפורים: וטהר לבנו לעבדך באמת כי אתה א_להים אמת ודברך אמת וקים לעד. ברוך אתה ה', מלך על כל הארץ, מקדש (לשבת: השבת ו)ישראל ויום הזכרון: ברוך אתה ה' מקדש (לשבת: השבת ו) ישראל והזמנים: ברוך אתה ה' מקדש השבת:

(ב) מלכיות

  1. ירמיהו פרק כז

    Jeremiah 27

    5. I have made the earth, the man and the beast that are upon the ground, by my great power and by my outstretched arm, and have given it to whom it seemed proper to me.

    6. And now I have given all these lands to the hand of Nebuchadnezzar the king of Babylon, my servant; and the beasts of the field have I given him also to serve him.

    (ה) אנכי עשיתי את הארץ את האדם ואת הבהמה אשר על פני הארץ בכחי הגדול ובזרועי הנטויה ונתתיה לאשר ישר בעיני: (ו) ועתה אנכי נתתי את כל הארצות האלה ביד נבוכדנאצר מלך בבל עבדי וגם את חית השדה נתתי לו לעבדו:

  2. ירמיהו פרק י

    Jeremiah 10

    6. There is none like you, O Lord; you are great, and your name is great and your name is great in might. 7. Who would not fear you, O King of nations? For to you it is fitting; for among all the wise men of the nations, and in all their kingdoms, there is none like you. 8. Stupid and foolish they all are; the instruction of their idols is just wood! 9. Beaten silver is brought from Tarshish, and gold from Uphaz, the work of the craftsman, and of the hands of the goldsmith; blue and purple is their clothing; they are all the work of skilled men. 10. But the Lord is the true God, he is the living God, and an everlasting king; at his anger the earth shall tremble, and the nations shall not be able to abide his indignation.

    11. Thus shall you say to them, The gods that have not made the heavens and the earth, they shall perish from the earth, and from under these heavens. 12. He has made the earth by his power, he has established the world by his wisdom, and has stretched out the heavens by his discretion. 13. When his voice resounds with the great mass of water in the heavens, and he raises the vapors from the ends of the earth; he makes lightning for the rain, and he brings forth the wind from his storehouse. 14. Every man becomes stupid without knowledge; every goldsmith is put to shame by his idols; for his molten image is falsehood, and there is no breath in them. 15. They are vanity, and the work of delusion; in the time of their punishment they shall perish. 16. He, who is the portion of Jacob, is not like them; for he is the former of all things; and Israel is the rod of his inheritance; The Lord of hosts is his name.

    (ו) מאין כמוך ה' גדול אתה וגדול שמך בגבורה: (ז) מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך: (ח) ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא: (ט) כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים כלם: (י) וה' א_להים אמת הוא א_להים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו:

    (יא) כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה:

    (יב) עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים: (יג) לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה הארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו: (יד) נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם: (טו) הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו: (טז) לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו ה' צב_אות שמו:

  3. שמואל א פרק ח

    Samuel I Chapter 8

    1. And it came to pass, when Samuel was old, that he made his sons judges over Israel. 2. And the name of his firstborn was Joel; and the name of his second, Abijah; they were judges in Beersheba. 3. And his sons walked not in his ways, but turned aside after unjust gain, and took bribes, and perverted judgment.

    4. Then all the elders of Israel gathered themselves together, and came to Samuel to Ramah, 5. And said to him, Behold, you are old, and your sons walk not in your ways; now make us a king to judge us like all the nations. 6. But the thing displeased Samuel, when they said, Give us a king to judge us. And Samuel prayed to the Lord.

    7. And the Lord said to Samuel, Listen to the voice of the people in all that they say to you; for they have not rejected you, but they have rejected me, that I should not reign over them.

    ...

    19. And the people refused to obey the voice of Samuel; and they said, No; but we will have a king over us; 20. That we also may be like all the nations; and that our king may judge us, and go out before us, and fight our battles.

    (א) ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שפטים לישראל: (ב) ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה שפטים בבאר שבע: (ג) ולא הלכו בניו בדרכיו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ויטו משפט:

    (ד) ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה: (ה) ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים: (ו) וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל ה':

    (ז) ויאמר ה' אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם:

    ...

    (יט) וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו: (כ) והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו:

  4. שמואל א פרק ח

    Samuel I Chapter 12

    1. And Samuel said to all Israel, Behold, I have listened to your voice in all that you said to me, and have made a king over you. 2. And now, behold, the king walks before you; and I am old and grayheaded; and, behold, my sons are with you; and I have walked before you from my childhood to this day. 3. Behold, here I am; testify against me before the Lord, and before his anointed; whose ox have I taken? or whose ass have I taken? or whom have I defrauded? whom have I oppressed? or from whose hand have I received any bribe to blind my eyes with? and I will restore it to you. 4. And they said, You have not defrauded us, nor oppressed us, neither have you taken anything from any man's hand. 5. And he said to them, The Lord is witness against you, and his anointed is witness this day, that you have not found anything in my hand. And they answered, He is witness.

    6. And Samuel said to the people, It is the Lord that advanced Moses and Aaron, and who brought your fathers out of the land of Egypt. 7. And therefore stand still, that I may plead with you before the Lord concerning all the righteous acts of the Lord, which he did to you and to your fathers. 8. When Jacob came to Egypt, and your fathers cried to the Lord, then the Lord sent Moses and Aaron, who brought forth your fathers out of Egypt, and made them live in this place. 9. And when they forgot the Lord their God, he sold them to the hand of Sisera, captain of the army of Hazor, and to the hand of the Philistines, and to the hand of the king of Moab, and they fought against them. 10. And they cried to the Lord, and said, We have sinned, because we have forsaken the Lord, and have served Baalim and Ashtaroth; but now save us from the hand of our enemies, and we will serve you. 11. And the Lord sent Jerubbaal, and Bedan, and Jephthah, and Samuel, and delivered you from the hand of your enemies on every side, and you lived safe. 12. And when you saw that Nahash the king of the Ammonites came against you, you said to me, No; but a king shall reign over us; when the Lord your God was your king.

    (א) ויאמר שמואל אל כל ישראל הנה שמעתי בקלכם לכל אשר אמרתם לי ואמליך עליכם מלך: (ב) ועתה הנה המלך מתהלך לפניכם ואני זקנתי ושבתי ובני הנם אתכם ואני התהלכתי לפניכם מנערי עד היום הזה: (ג) הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי ואת מי עשקתי את מי רצותי ומיד מי לקחתי כפר ואעלים עיני בו ואשיב לכם: (ד) ויאמרו לא עשקתנו ולא רצותנו ולא לקחת מיד איש מאומה:(ה) ויאמר אליהם עד ה' בכם ועד משיחו היום הזה כי לא מצאתם בידי מאומה ויאמר עד:

    (ו) ויאמר שמואל אל העם ה' אשר עשה את משה ואת אהרן ואשר העלה את אבתיכם מארץ מצרים: (ז) ועתה התיצבו ואשפטה אתכם לפני ה' את כל צדקות ה' אשר עשה אתכם ואת אבותיכם: (ח) כאשר בא יעקב מצרים ויזעקו אבותיכם אל ה' וישלח ה' את משה ואת אהרן ויוציאו את אבתיכם ממצרים וישבום במקום הזה: (ט) וישכחו את ה' א_להיהם וימכר אתם ביד סיסרא שר צבא חצור וביד פלשתים וביד מלך מואב וילחמו בם: (י) ויזעקו אל ה' <ויאמר> ויאמרו חטאנו כי עזבנו את ה' ונעבד את הבעלים ואת העשתרות ועתה הצילנו מיד איבינו ונעבדך: (יא) וישלח ה' את ירבעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל ויצל אתכם מיד איביכם מסביב ותשבו בטח: (יב) ותראו כי נחש מלך בני עמון בא עליכם ותאמרו לי לא כי מלך ימלך עלינו וה' א_להיכם מלככם:

(ג) משפט—זכרונות

  1. ברכת זיכרונות

    REMEMBRANCE

    You remember the deeds done in the universe and You recall all the creatures fashioned since earliest times. Before You all hidden things are revealed and the multitude of mysteries since the beginning of Creation, for there is no forgetfulness before Your Throne of Glory and nothing is hidden from before Your eyes. You remember everything ever done and not a single creature is hidden from You. Everything is revealed and known before You, HASHEM, our God, Who keeps watch and sees to the very end of all generations, when You bring about a decreed time of remembrance for every spirit and soul to be recalled, for abundant deeds and a multitude of creatures without limit to be remembered. You made this known from the beginning of creation and You revealed it from earliest times. This day is the anniversary of the start of Your handiwork, a remembrance of the first day. For it is a decree for Israel, a judgment day for the God of Jacob.

    Regarding countries, it is said on this day which is destined for the sword and which for peace, which for hunger and which for abundance; and creatures are recalled on it to remember them for life or death. Who is not recalled on this day? For when the remembrance of everything fashioned comes before You: everyone's deed and mission, the accomplishments of man's activity, man's thoughts and schemes, and the motives behind man's deeds.

    אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם. לפניך נגלו כל תעלומות והמון נסתרות שמבראשית. כי אין שכחה לפני כסא כבודך ואין נסתר מנגד עיניך: אתה זוכר את כל המפעל. וגם כל היצור לא נכחד ממך: הכל גלוי וידוע לפניך ה' א_להינו, צופה ומביט עד סוף כל הדורות. כי תביא חוק זכרון להפקד כל רוח ונפש. להזכר מעשים רבים והמון בריות לאין תכלית:

    מראשית כזאת הודעת, ומלפנים אותה גלית. זה היום תחלת מעשיך, זכרון ליום ראשון. כי חוק לישראל הוא משפט לא_להי יעקב:

    ועל המדינות בו יאמר איזו לחרב, ואיזו לשלום, איזו לרעב, ואיזו לשבע, ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמות. מי לא נפקד כהיום הזה. כי זכר כל היצור לפניך בא. מעשה איש ופקדתו ועלילות מצעדי גבר. מחשבות אדם ותחבולותיו ויצרי מעללי איש:

  2. איוב פרק ט

    Job Chapter 9

    1. Then Job answered and said, 2. Truly I know that this is so; but how should man be just before God?

    3. If he will dispute with him, he will not answer him once in a thousand times.

    4. He is wise in heart, and mighty in strength. Who having hardened himself against him, has prospered?

    5. He who removes mountains, and they know not; when he overturns them in his anger.

    6. Who shakes the earth from its place, and its pillars tremble.

    7. Who commands the sun, and it rises not; and seals up the stars.

    8. Who alone spreads out the heavens, and treads on the waves of the sea.

    9. Who makes the Bear, Orion, and the Pleiades, and the chambers of the south wind.

    10. Who does great things past finding out; and wonders without number.

    11. Behold, he passes by me, and I see him not; he moves on, but I perceive him not.

    12. Behold, he snatches away. Who can hinder him? Who will say to him, What are you doing?

    13. God will not withdraw his anger, the helpers of Rahab stoop under him.

    14. How much less shall I answer him, and choose out my words to reason with him?

    15. Whom, though I were righteous, yet would I not answer, but I would make supplication to my accuser.

    16. If I had called, and he had answered me, I would not have believed that he had listened to my voice.

    17. For he crushes me with a tempest, and multiplies my wounds without cause.

    18. He will not let me take my breath, but fills me with bitterness.

    19. If I speak of strength, behold, he is strong; and if of judgment, who shall set me a time to plead?

    20. If I justify myself, my own mouth would condemn me; if I say, I am blameless, it shall also prove me perverse.

    21. Though I were blameless, yet I would not know my soul; I would despise my life.

    22. Therefore I said This is all one. He destroys the blameless and the wicked.

    23. If the scourge slays suddenly, he would laugh at the trial of the blameless.

    24. The earth is given into the hand of the wicked; he covers the faces of its judges; if not he, then who is it?

    25. Now my days are swifter than a runner; they flee away, they see no good.

    26. They pass away like swift ships; like the vulture that swoops on the prey.

    27. If I say, I will forget my complaint, I will leave off my sad countenance, and comfort myself;

    28. I am afraid of all my sufferings, I know that you will not hold me blameless.

    29. I shall be condemned, why then do I labor in vain?

    30. If I wash myself with snow water, and make my hands so very clean;

    31. Yet you shall plunge me in the ditch, and my own clothes shall loathe me.

    32. For he is not a man, like I am, that I should answer him, and we should come together in judgment.

    33. There is no umpire between us, who might lay his hand on us both.

    34. Let him take his rod away from me, and let not his fear terrify me;

    35. Then I would speak without fearing him; but I am not so in myself.

    (א) ויען איוב ויאמר:

    (ב) אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל:

    (ג) אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף:

    (ד) חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם:

    (ה) המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו:

    (ו) המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון:

    (ז) האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם:

    (ח) נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים:

    (ט) עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן:

    (י) עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר:

    (יא) הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו:

    (יב) הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה:

    (יג) אלוה לא ישיב אפו <תחתו> תחתיו שחחו עזרי רהב:

    (יד) אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו:

    (טו) אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן:

    (טז) אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי:

    (יז) אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם:

    (יח) לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים:

    (יט) אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני:

    (כ) אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני:

    (כא) תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי:

    (כב) אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה:

    (כג) אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג:

    (כד) ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא:

    (כה) וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה:

    (כו) חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל:

    (כז) אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה:

    (כח) יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני:

    (כט) אנכי ארשע למה זה הבל איגע:

    (ל) אם התרחצתי <במו> במי שלג והזכותי בבר כפי:

    (לא) אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי:

    (לב) כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט:

    (לג) לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו:

    (לד) יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני:

    (לה) אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי:

  3. ברכת קדושת השם

    Blessing 3—Holiness

    You are holy and Your Name is awesome, and there is no god other than You, as it is written: HASHEM, Master of Legions, will be lofty in judgment, and the holy God will be sanctified in righteousness. Blessed are You, HAsHEm, the holy King.

    קדוש אתה ונורא שמך, ואין א_לוה מבלעדיך, ככתוב, ויגבה ה' צב_אות במשפט, והא_ל הקדוש נקדש בצדקה. ברוך אתה ה', המלך הקדוש:

  4. תפלת ונתנה תקף

    Unesaneh/Unetaneh Tokef

    Let us now relate the power of this day's holiness, for it is awesome and frightening. On it Your Kingship will be exalted; Your throne will be firmed with kindness and You will sit upon it in truth. It is true that You are the One Who judges, proves, knows, and bears witness; Who writes and seals, (counts and calculates), Who remembers all that was forgotten. You will open the Book of Chronicles - it will read itself, and everyone's signature is in it.

    ונתנה תקף קדשת היום. כי הוא נורא ואים. ובו תנשא מלכותך. ויכון בחסד כסאך. ותשב עליו באמת: אמת כי אתה הוא דין ומוכיח ויודע ועד. וכותב וחותם (וסופר ומונה). ותזכר כל הנשכחות. ותפתח את ספר הזכרונות. ומאליו יקרא. וחותם יד כל אדם בו.

(ד) שופרות

  1. שמות פרק לב

    Exodus 32

    17. And when Joshua heard the noise of the people as they shouted, he said to Moses, There is a sound like war in the camp. 18. And he said, It is not the voice of those who shout for mastery, nor is it the voice of those who cry for being overcome; but the sound of those who sing do I hear.

    (יז) וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה: (יח) ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע:

  2. במדבר פרק י

    Numbers 10

    5. When you blow an alarm, then the camps that lie on the east parts shall go forward. 6. When you blow an alarm the second time, then the camps that lie on the south side shall take their journey; they shall blow an alarm for their journeys. 7. But when the congregation is to be gathered together, you shall blow, but you shall not sound an alarm. 8. And the sons of Aaron, the priests, shall blow with the trumpets; and they shall be to you for an ordinance forever throughout your generations. 9. And if you go to war in your land against an enemy who oppresses you, then you shall blow an alarm with the trumpets; and you shall be remembered before the Lord your God, and you shall be saved from your enemies. 10. Also in the day of your gladness, and in your solemn days, and in the beginnings of your months, you shall blow with the trumpets over your burnt offerings, and over the sacrifices of your peace offerings; that they may be to you for a memorial before your God; I am the Lord your God.

    (ה) ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה: (ו) ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם: (ז) ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו: (ח) ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם: (ט) וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני ה' א_להיכם ונושעתם מאיביכם: (י) וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני א_להיכם אני ה' א_להיכם: פ

  3. רמב"ם הלכות תשובה פרק ג הלכה ד

    Rambam, Teshuva 3:4

    Even though the sounding of the shofar on Rosh Hashanah is a decree, it contains an allusion. It is as if the Shofar's call is saying: 'Awaken you sleepy ones from your sleep and you who slumber, arise. Inspect your deds, repent, remember your Creator.'

    אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב רמז יש בו כלומר עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם

  4. יחזקאל פרק לג

    Ezekiel 33

    1. And the word of the Lord came to me, saying: 2. Son of man, speak to your people, and say to them, When I bring the sword upon a land, if the people of the land take a man from among them, and set him for their watchman; 3. If he blows the shofar, when he sees the sword come upon the land, to warn the people; 4. Then, whoever hears the sound of the shofar, and does not take warning, if the sword comes, and takes him away, his blood shall be upon his own head. 5. He heard the sound of the shofar, and did not take warning; his blood shall be upon him. But if he had taken warning he would have saved his soul. 6. But if the watchman sees the sword coming, and does not blow the shofar, and the people are not warned; if the sword comes, and takes any person from among them, he is taken away in his iniquity; but his blood will I require at the watchman's hand. 7. And you, O son of man, I have set you as a watchman to the house of Israel; therefore you shall hear the word from my mouth, and warn them from me. 8. When I say to the wicked, O wicked man, you shall surely die; if you do not speak to warn the wicked to turn from his way, that wicked man shall die in his iniquity; but his blood will I require at your hand. 9. But, if you warn the wicked to turn from his way, and he does not turn from his way, he shall die in his iniquity; but you would have saved your soul.

    10. Therefore, O son of man, speak to the house of Israel; Speak thus, saying: If our transgressions and our sins are upon us, and we pine away in them, how should we then live? 11. Say to them, As I live, says the Lord God, I have no pleasure in the death of the wicked; but that the wicked should turn from his way and live; turn, turn from your evil ways; for why will you die, O house of Israel?

    (א) ויהי דבר ה' אלי לאמר: (ב) בן אדם דבר אל בני עמך ואמרת אליהם ארץ כי אביא עליה חרב ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם ונתנו אתו להם לצפה: (ג) וראה את החרב באה על הארץ ותקע בשופר והזהיר את העם: (ד) ושמע השמע את קול השופר ולא נזהר ותבוא חרב ותקחהו דמו בראשו יהיה: (ה) את קול השופר שמע ולא נזהר דמו בו יהיה והוא נזהר נפשו מלט: (ו) והצפה כי יראה את החרב באה ולא תקע בשופר והעם לא נזהר ותבוא חרב ותקח מהם נפש הוא בעונו נלקח ודמו מיד הצפה אדרש: ס

    (ז) ואתה בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אתם ממני: (ח) באמרי לרשע רשע מות תמות ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש: (ט) ואתה כי הזהרת רשע מדרכו לשוב ממנה ולא שב מדרכו הוא בעונו ימות ואתה נפשך הצלת: ס

    (י) ואתה בן אדם אמר אל בית ישראל כן אמרתם לאמר כי פשעינו וחטאתינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה: (יא) אמר אליהם חי אני נאם ה' אלקים אם אחפץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל: פ

  5. אהוד - שופטים פרק ג

    Judges 3

    26. And Ehud escaped while they tarried, and passed beyond the carved stones, and escaped to Seirath. 27. And it came to pass, when he came, that he blew a shofar in the Mountain of Ephraim, and the people of Israel went down with him from the mount, and he before them. 28. And he said to them, Follow after me; for the Lord has delivered your enemies the Moabites into your hand. And they went down after him, and took the fords of Jordan toward Moab, and did not allow any man to cross over.

    (כו) ואהוד נמלט עד התמהמהם והוא עבר את הפסילים וימלט השעירתה: (כז) ויהי בבואו ויתקע בשופר בהר אפרים וירדו עמו בני ישראל מן ההר והוא לפניהם: (כח) ויאמר אלהם רדפו אחרי כי נתן ה' את איביכם את מואב בידכם וירדו אחריו וילכדו את מעברות הירדן למואב ולא נתנו איש לעבר:

  6. שמואל א פרק יג

    Samuel I 13

    3. And Jonathan struck the garrison of the Philistines that was in Geba, and the Philistines heard of it. And Saul blew the shofar throughout all the land, saying, Let the Hebrews hear. 4. And all Israel heard say that Saul had struck a garrison of the Philistines, and that Israel also had become odious to the Philistines. And the people were called together after Saul to Gilgal.

    (ג) ויך יונתן את נציב פלשתים אשר בגבע וישמעו פלשתים ושאול תקע בשופר בכל הארץ לאמר ישמעו העברים: (ד) וכל ישראל שמעו לאמר הכה שאול את נציב פלשתים וגם נבאש ישראל בפלשתים ויצעקו העם אחרי שאול הגלגל:

  7. ברכת שופרות

    Shofaros/Shofarot

    You were revealed in Your cloud of glory to Your holy people to speak with them. From the heavens You made them hear Your voice and revealed Yourself to them in thick clouds of purity. Moreover, the entire universe shuddered before You and the creatures of creation trembled before You during Your revelation, our King, on Mount Sinai to teach Your people Torah and commandments...

    And through Your servants, the Prophets, the following is written:

    All inhabitants of the world and dwellers of the earth—you shall see [that Israel has been ingathered] as if a banner were raised on mountaintops and you shall hear it as if a shofar were sounded.

    And it is said: And it will be on that day that a great shofar will be blown, and then will come those lost in the land of Assyria and those cast away in the land of Egypt; and they shall prostrate themselves to Hashem on the holy mountain in Jerusalem...

    אתה נגלית בענן כבודך על עם קדשך לדבר עמם. מן השמים השמעתם קולך, ונגלית עליהם בערפלי טהר. גם כל העולם כלו חל מפניך, ובריות בראשית חרדו ממך, בהגלותך מלכנו על הר סיני: ללמד לעמך תורה ומצוות....

    ועל ידי עבדיך הנביאים כתוב לאמר:

    כל ישבי תבל ושכני ארץ, כנשא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו:

    ונאמר, והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ובאו האבדים בארץ אשור, והנדחים בארץ מצרים, והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלים:...